שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 3 שנים. 23 בדצמבר 2020 בשעה 8:16

והיד אוחזת בי ככה
שאין מצב שאוכל לגעת עם השפתיים שלי
בשפתיים שלו שמסתובבות עלי בכל מיני עוצמות ומקומות.

כמעט בכל סיטואציה, בה לרצון שלי יש מה להגיד
לוקח לי זמן להתמסר לגמרי לרצון שלו

גם אני רוצה להרגיש אותו עם הידיים
הרבה ימים העור שלי לא נגע בעור שלי
ואת הגעגוע הוא מרגיש, לא שומע.

הפעם - האצבעות שלו מרחיקות את השפתיים שלי מהגוף שלו
וכל מגע שפתיים שלו בי מפורר וממוסס כל ניסיון שלי לגעת בו
זו התמסרות?
לא!
זו הפקרת עצמי לעונג עילאי :)
זו למידה של הנאה שונה מהדרך בה אני מכירה אותה
ואם אודה על האמת
אין דבר יותר מענג כשמישהו עושה בי כרצונו
ועמוק בתוכי אני יודעת שזהו סוג של dream come true

וזה עבורי מהותו של סשן טוב שנשאר בי ואיתי לעוד כמה ימים.
כזה שחודר ונבנה, חושק ועוטף.
מתחיל בראש, טורף את הלב
ומבריק את הגוף
הגוף הוא חלק מהכלים שלי להביע
שלו הוא חלק מהכלים להניע
ואם לרגע יש חוסר אונים הוא במהירות הופך להקשבה והרגשה
ואז
רק אז מגיע הביטחון
וההתמסרות

לפעמים אני מבקשת
ורק יום אחרי מבינה שקיבלתי
ממש לא בדרך שחשבתי
כי שליטה לא באמת צריכה אביזרים😎😊


בוקר אור חברימוס

אור בחשכה​(שולט) - חוסר אונים מתניע את גלגלי המוח.
פותחת חלון למשחק המטורף הזה
לפני 3 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - הוא יכול גם לשתק 🙂
צריך להיות מדוייקים מתי לוחצים על ידית החלון.

ואז זה משחק מוטרף, מטריף וממלא ב און לזמנים אחרים
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י