שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 5 שנים. יום שבת, 29 במאי 2021 בשעה 8:11

כאילו אני לא שם.
הזין היפה של האדון שלנו בפה שלי
הזין היפה של בן הזוג שלי בתוכי
והם משוחחים בניהם, אף לא מילה מופנית אלי.
על כמה יפה כל המעמד הזה
שאני מתמסרת ככה, מתנתקת מכל תלאות היום (והיו הרבה באותו היום😎 )
"נכון שלפעמים לוקח לה זמן" הוא אומר "היא צריכה את היד הקשה שחובטת בה ומזכירה לה בשביל מי ומה היא כאן."
אני ממשיכה להימרח לו על הגוף, כמעט ולא שומעת את המילים. השפתיים מתהדקות והלשון עוטפת, את האיבר הזקור והתפוח שנמצא עמוק בפי.
אין מחשבות, רק דמעות שמטפטפות ומנקות לי את הלב.

האיש, שלצידי שנים רבות, אוחז במותני "אני כל כך אוהב להביא אותה אליך," ונועץ עצמו עמוק יותר "היא זקוקה לך, היא אוהבת אותך, וגם אני."
השיחה ממשיכה, הידיים שלו אוחזות במותני בחוזקה, הכל עלי, מעולם לא הייתי כה נוכחת וכה לא .
והידיים של האדון, עוברות בין ראשי לפני בתנועות בעלות ברורות, פעם מועכות ופעם מלטפות.
אני לא כלום והכל עבורם עכשיו, אני כל כך אני רוצה להיות בעוד הרבה סיטואציות בחיי בדיוק כך, רפויה, משוחררת, פתוחה ומעניקה.
אני מלאה בשניהם ולא רק בחורים שלי.


שבת שלום אנשימים 💋



קרקע יציבה - מירי מסיקה

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י