ואני חיכיתי לעוד
והם לא הגיעו
הישבן שלי התרומם עוד קצת מעצמו
ושום דבר לא קרה
היד שלו על העורף שלי
מהדקת אותי היטב על המיטה
והזין המלא שלו
זה שחיכיתי לו כבר זה זמן
ננעץ בפתח הנוטף, ההוא שמתחת לישבן המוגבה שלי
גופו ידו עוזבת את עורפי
כבר לא צריך, גופו מועך ומרדד אותי אל המזרון שמתחתי
פיו קרוב אל אוזני ממלמל מילים
שגורמות ללב שלי להתנפח ולשפתיים התחתונות שלי לזרזרף בלי הרף.
"באת לעשות אהבה היום" הוא קובע
ואני שותקת, רק גניחות ואנחות של בין עונג לכאב, צורך ורצון
הזדקקות וקבלה משנות אוקטבות מידי פעם.
הוא מסובב לי את הראש כך שיוכל לתת לי עוד קצת אהבה
ואני נזכרת ברגע בו חיבקתי לו חזק את הרגל ולא עזבתי
ברגע בו הבנתי שהנה המקום לפתוח את השסתום
ולתת לכל הרגשות המטורפים שעברו עלי בשבוע האחרון
להימחץ החוצה ממני
תחושות של בין התרגשות למתח, בין חרדה לאופריה.
ברגע אחד, הכל התנקז לחיבוק מועך של הירך שלו
הלחי שלי מונחת שם והמוח מתרוקן, משתחרר
אני לא חושבת יותר על כלום חוץ מ
לעשות אהבה כואבת ומענגת
מעניקה ומקבלת
אני גומרת
עייפה
סוף סוף
עייפה.
תודה 💙
לשכב איתה על חוף הים
לא להרגיש רגשות אשם...
לבחור בה שוב אחרי שנים
לרקוד אגאדו בחתונה של הנינים
ולחיות בלי חרטות
או לפחות לנסות להיות מאושר
עד כמה שאפשר
ולחיות את הזמן שנשאר
לפני שהשער נסגר
ללכת לאיבוד בעיר זרה
להעביר איזה חודש או חודשיים על סירה
