סקרנות מאוחרת

"מפגש אחר יהיה היום"
כך הוא מקבל את פניהם בעודם בפתח דלת ביתו, תוך כדי החיבוק החזק אותו והנשיקה המעמיקה לתוכה.
שלושתם נכנסים פנימה המארח ממשיך ופונה אל הגבר:
"היום אתה רק תשמע, אולי גם קצת תראה אבל לא תהיה חלק" עיניו ננעלות על עיני הגבר שיושב על הספה, ספק כועס , ספק נבוך, ספק מתרגש.
ידו של האדון מצמידה אותה איליו והוא ממשיך בקול נעים ומחויך
"רק היא ואני ואם תתנהג יפה אולי תזכה להפתעה קטנה"
הגבר לוגם מהבירה שהיא בינתיים פתחה ומזגה לשניהם ומהנהן בראשו.
הוא בעיקר מתרגש, איברו כבר כמעט זקוף .לגמרי, אבל הוא גם חושש שהקנאה תגבר.
הם ממשיכים לשוחח מעט:
האדון שואל אותו על הימים שעברו, על התחושות שלו ברגע זה בעוד ידיו כבר מטיילות מתחת לשמלתה.
הוא מעביר אצבע בין שפתיה התחתונות 
"תמיד מוכנה בשבילי" הוא מהמם לה באוזן, האצבע נעצרת על הדגדגן שהתנפח בגאווה לאיטו
ומועכת אותו עד כדי כך שהיא מנסה לסגור את רגליה
"הישארי מפושקת" הוא מורה, ממשיך לטייל עם אצבעותיו מתחת לשמלתה, בעוד הוא מקשיב לדברי הגבר.
לפתע טלפון שהשאיר על השולחן מאיר בהודעה על הצג
"אנחנו כאן" 
האדון מקיש באצבעו תשובה  "היכנסו בבקשה"
מתרומם לכיוון דלת הבית ופונה אליה " תתפשטי, לאט"
היא מסתכלת עליו נבוכה  "עכשיו?  לפניהם?" היא בקושי שומעת את עצמה אומרת לו.
הוא מחייך ולא עונה לה.
נקישה רמה בדלת והוא פותח אותה. לחיצת ידיים לגבר רחב כתפיים וגבוה שנכנס ומיד אחריו אישה וגבר נוספים קולר יפה ודומה לצווארם.
הגבר והאישה נכנסים ומקבלים הוראה להתיישב  ליד הגבר שעל הספה.
האדון מתקרב אליה  "כן, לפני הזרים" הוא אומר קרוב לאוזנה. היא נושמת עמוק ואוחזת בשמלתה.
"שנעשה היכרות קצרה לפני?" שואל האדון האורח
"תוך כדי" עונה בעל הבית
"זו רות" הוא מציג אותה תוך כדי שהוא מעביר ידו בשערה ומוריד אותה על בירכיה צמוד לרגליו.
"על הספה, בן זוגה בועז."
"תוריד רק את המכנסיים שלך, בועז" הוא ממשיך.
רות מרגישה על גופה את עיני האורחים עליה כשהיא מרימה את שמלתה אל מעל לראשה.
"אני יונתן" מציג עצמו האורח "ואלו תמר ואמנון שלי"
"הם ההפתעה שלך" מחייך האדון לבועז. "בשעה הקרובה אני ורות נהיה בחדר אחר
ואתה תעשה כל שאדון יונתן יאמר לך"