סקרנות מאוחרת

תכלס, אין לי יותר מה לכתוב.
יותר נכון, יש לי כל כך הרבה מה לכתוב שאני מעדיפה לא להתחיל
רק להישאר בשקט הזה שאתה מכניס אותי אליו
אחרי הרבה זמן שהרעש לא הפסיק להחריד אותי.

אני מגיעה אליך
משחררת את כל מה שלא ידעתי שיש בי אליך
בעיקר במגע אבל גם קצת במילים
מרגישה איך אתה לוקח הכל ממני
בלי לבקש
פשוט אוסף לתוכך את כל מה שאני
"תני להרגיש את הלב שלך, לא את הכוס."
והכל משתתק
גם הפטפטת האינסופית שלי 
רק השקט מדבר
וגומר


:)