אכזבה באה מהשורש כ.ז.ב אם אני עדיין זוכרת משהו משיעורי לשון בתיכון...
לא אוהבת את המילה הזו, לא משתמשת בה כמעט. גם לא שומעת אותה הרבה, מהסיבה הפשוטה, בדכ האכזבה מעצמי
באה הרבה לפני שהיספקתי לאכזב אחרים. כי כמו שלא אוהבת לכ.ז.ב לעצמי אין מצב שאעשה זאת בכוונה תחילה למישהו אחר.
(למרות שאכזבה וגם כזב הם לא פעם בעיני המתבונן)
כשמישהו כבר אומר לי "מאכזב" זהו סוג של סטירת לחי,"איך לא שמתי לב?"
הפעם היא אפילו לא "כאבה" כי משהו בטון, משהו בעיניים, משהו בשפת הגוף, אמר לי שהאכזבה היא מהסיטואציה, מעצמו.
אולי מאיזה כזבון שניסה לספר לעצמו וזה לא ממש הצליח .
אנחנו כאן לנסות, להכיר יותר, להתנסות ולחוות ...כן אנחנו עדיין לא עם ניסיון גדול אבל הוא בהחלט גדל והכי חשוב מלמד אותנו על עצמינו במקום הסוער ומהנה הזה, עלינו כזוג, כאינדוידואל מול אחר...עלינו אחד מול וליד השני...
מכל מלמדי הישכלתי גם אלו שסטרו לי בדרך זו או אחרת :)
שבוע נפלא
