צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 10 שנים. 1 באפריל 2014 בשעה 23:27

רציתי לשים קליפ אבל לא מצאתי בשום מקום וחבל כי הלחן כאן עושה עבודה מדהימה.

בצבתות אש
רמי קלינשטיין
מילים: הנריך היינה
לחן: רמי קלינשטיין
תרגום: עדה ברודסקי 

בצבתות אש גופי צרבי נא, הצליפי על פני שוט.
בעקרבים בשרי סרקי נא, רק אל תתני לי לחכות!
המציאי לי כיד המלך, צרור עינויים מרים משאול. רק אל
תתני כי אחכה לך, לשווא, זאת לא אוכל לסבול! עד שש
ברוח מצועפת, אתמול חיכיתי, אללי! ואת לא באת בת
מכשפת, דעתי כמעט נטרפה עלי! אי סבלנות סביבי
ניפתלה, כנחשים עם כל צלצול, לבי הגיח מעלה מעלה
ואת לא באת, את לא באת, את לא באת, הו תעלול! לא
באת, ואנה אבוא אני.
שטן באוזן לי סינן, פרח החוטוס כמדומני, צוחקת לך
כסיל זקן!
בצבתות אש גופי צרבי נא הצליפי על פני בשוט,
בעקרבים בשרי סרקי נא, רק אל תתני לי, אל תתני לי,
אל תתני לי לחכות!

לפעמים הציפיה, קשה וכואבת יותר מכל כאב או עינוי....הסבלנות שנדרשת היא לעיתים בלתי נסבלת עד בלתי אפשרית כמעט

ואז כשנִראֶה שהציפיה והסבלנות "צוחקים לך - כסיל זקן" -
מישהו מגיע. מישהו שנראה כמו התחלה טובה ...
משהו במרווח שבין מפגש העיניים, הידיים, השוט... 
ואז ברור שהציפיה והסבלנות שנדרשה אכן כאבו יותר :)

לילה מענג

}{


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י