נכנסת אל מתחת לזרם המים החמים
אחרי אימון אינטנסיבי של שעה
מכוונת עלי זרם חזק מעט חם מהרגיל
שישחרר את המתח הזה שיושב לי על הכתפיים
שינקה את הזיעה מבחוץ ואת גושי האנרגיה מבפנים
כשהגענו למכון היקר לי שאיתי לוחש באוזן המאמן
היא התאמנה השבוע בבית כמו שאתה אוהב
ההוא הסתובב חייך "אני גאה בך"
ואני נזרקת לרגע אחר למקום אחר
עמידת מוצא לא מאד שונה
אבל המילים אז כוונו לקושי שונה לחלוטין
מחייכת חזרה, "היה בי המון לפרק השבוע"
אני אומרת.
ההוא לא עונה.
כבר על המכשיר הראשון המשקל עלה בכמעט כפול.
מסיימת שלשה סטים של שכיבות סמיכה
מתקרבת אליהם, היקר לי מדבר במקום לסיים את שלו
ההוא אומר: רדי לעוד חמש
אני פעורת פה ועיניים, רציני?
כן, את יכולה.
ולפני שסיים כבר ירדתי לעוד חמש
כן אני יכולה. להפתעתי.
נשאבת למשהו אחר בתוכי
למחוזות אחרים בתוך ראשי
הראש הזה שמיד מעלה תמונות מחדר אחר
לעיתים זיכרון לעיתים פנטזיה או שאיפה ל...
הידיים מלטפות, מעסות מהצוואר התפוס
תמידית בימים אלו,
נקי את הסטרס הזה ההוא אומר לי
הלוואי ויכולתי, אני עונה בחיוך קצת עצוב.
זרם המים שכבר מרגיש קריר יותר
מזכיר לי שאני לא יכולה להישאר תחתיו
לו רק הייתי יכולה לכתוב או להקליד
בעודי נותנת למים לזרום עלי,
פעם ברכות לעיתים במטחים
לא היה מקום במגירות שליד המיטה
אבל אולי, רק אולי, הנפש, הראש היו
הרבה יותר פנויים, רגועים, נינוחים
פתוחים לרגשות ותחושות חדשות
מידי יום ביומו.
עוצמת עיניים, נותנת למים להרגיש
כמו ידיים על גופי
על כל חלק, קמט, קפל עור
שינקו וינקזו גושים ואנרגיות שנתקעו
שישטפו איתם לכלוך שנחבא לו
מחזקת את הזרם ואת החום
שיהפכו אותי קצת לשלולית.
