סקרנות מאוחרת

איך אתה רואה הכל
אתה, האח הגדול ?
ועדיין יש הרבה שאינך יודע
לא בכל רגע בחיי אתה נוכח
אתה צודק במגוון של דברים ואמירות
לא שלא ידעתי אבל העדפתי לא לראות
להסתתר בקושי ובמחסום
במקום בסלע לחצוב בקרדום
הרצונות שלי בזרימת החיים
כל יום וכל שעה משתנים
לא פעם מרגישה כמו סירה
שבנהר מִטֲלְטֶלת אבודה
בסכרים וסלעים נתקלת
בחלקם נעצרת מבוהלת
יש מחסומים מְרָגשִים 
במבוכה אותם מסירים
יש כאלה שאפשר לעקוף
או ברגליים להדוף.
אבנים קטנות, מעכבות
שבשחייה אמיצה מתפוגגות.
סכריי צמחייה סבוכה
הכולאים אותי בתוכה
עלי לשחות במתינות בתוכם
לדעת שאֶמָשֶה בזמן בחיבוק חם,
אך נחנקת אני ואוויר מחפשת
את החזרה לנהר כולי מבקשת.
אל מבוכי סלעים משייטת
בניהם את עצמי מנווטת.
פה ושם בסלע אכיר
בלי רצון אותו מהדרך להסיר
יש סכרים אותם צריך להבקיע
מחסומים ומנגנות להוקיע.
לאט ובסבלנות ללמוד
דרך באיפוק להתוות
בזרם פוגשת דברים שאינם אני
אבני דרך שאינם שלי
בכל זאת סירתי נעצרת
מושיטה משוט, עוזרת.
לא את כל סוגי החתירה יודעת
גם לא צריכה בהכֹל לגעת.
לא בכל יכולת צריך להשתמש
כדי את היהלום ללטש.
לא כל מכשול הוא אתגר
לעיתים הוא גורם לגל מִשְבָּר.