סקרנות מאוחרת

כן אני יודעת שאני שמה כאן מוסיקה ישנה משהו
אני מאד אוהבת ושומעת הרבה מהחדשה.
אני מעדיפה את העברית על הלועזית למינה, כל אחד והשריטות שלו.      
אבל בעיקר אני אוהבת שירים שמדברים מהלב, אל הגוף, ומהגוף אל הלב.  
כזה שאפשר לשלוח למישהו והוא יבין ממילות השיר מה רציתי לומר לו, ובמוסיקה המתלווה למילים הוא יחוש אותי.                
השיר הזה -  כמה הייתי רוצה שמישהו ישיר לי אותו.
אני מניחה שהוא נכתב ונשמע מאד רומנטי, מלא אהבה, כן הוא כזה, אבל כשאני שומעת את בועז שרעבי
מתעקש עם המילים שאת נוגעת בי, אני עפה למקומות מגע אחרים שלו בי שלי בו {לא של בועז שרעבי}
אני אסתפק גם אם רק יגידו לי את המילים ואראה את התחושה שנמצאת בלחן בעיניים שלו,    
אז מתי תשיר לי ותרעיד אותי במילים שכאלה,
במילים בהם אני מרטיטה ונוגעת בך..... :)

אלו היו שישים שניות שלי עם עצמי
ועם הפנטזיות הפרועות שלי
שהופכות מילים תמימות
לאותיות רטובות....

כשאת נוגעת בי
אני מפסיק לחשוב
אני מפסיק לחשוש
כשאת נוגעת בי.

כשאת נוגעת בי
אני מתחיל לרעוד
אני מתחיל לחיות
כשאת נוגעת בי.

אני מרגיש איך כל שדי הלב
מתרחקים ומסתלקים
כשגופי בידך נרעד
כשפי אל פיך נצמד
אני מרגיש שזה
יכול להימשך לעד...

כשאת נוגעת בי
ליטוף אחר ליטוף
אני יכול לעוף
כשאת נוגעת בי.

כשאת נוגעת בי
אני פתאום תופס
את משמעות הנס
כשאת נוגעת בי.

אני מרגיש את כל שדי הלב...

כשאת נוגעת בי
אני פתאום תופס
את משמעות הנס
כשאת נוגעת בי.

כשגופי בידך נרעד
כשפי אל פיך נצמד
אני מרגיש שזה
יכול להמשך לעד...

כשאת נוגעת בי...