בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 8 שנים. 14 בספטמבר 2016 בשעה 18:37

נכנסת לרכב וברדיו פתאום
מנגנים את השיר הזה
של האחיות פיק
לא שמעתי אותו שנים



אני מתחילה לנוע ולזוז בקצב המקפיץ שלו
והראש, איך לא, טס למקום אחר בכלל, רחוק מכאן.
אליך.
נזכרתי בפעם ההיא ששמת מוסיקה
שהזיזה לי את הישבן מצד לצד בעוד הפה שלי עסוק ומלא בזין שלך.
הסיטואציה גרמה לך לחייך אפילו הצחיקה אותך, אבל איפשרת לי.
הבחנת שיש מוסיקה שבכל לא שואלת אותי אם אני רוצה להזיז את הגוף שלי או לא.
הנשמה שלי סופחת אליה את התווים והקצב מכה באיברים שלי כאילו הם כלי הנגינה שלו.

אז החלטתי לשלוח לך הודעה שתתחיל לך את היום שלך עם השיר הזה
וסיפרתי לך במילים איך הייתי מחוללת עליך
לצלילי השיר הזה...
התגובה שקיבלתי כשהתעוררת היישר אל המילים שלי
גרמה לכל התאים החושבים והמרגישים שלי לפזז באושר.

העונג שלך אדון שלי, הוא העונג שלי.

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י