סקרנות מאוחרת

הודעה שלי, מלווה בציחקוקי מבוכה
ועדיין, אומרת הכל
{כי ככה הוא רוצה ואני למדתי להגיד למרות המכשולים}
אחכ שמה גם שיר
שיבין היטב למה ומדוע אני מחכה ומצפה

אני יודעת שאין לו זמן לכמות המילים שלי
אבל גם יודעת שהוא מתענג על כך 

אחרי הרבה שעות אני מקבלת הודעה
שמתחילה בצחוק הנפלא והסוחף שלו
כזה שמנזיל אותי ברגע
וזה מספיק לי
{עד הרגע הבא שיגיע הדחף לדבר ולכתוב לו}
גם כשבין צחוק לחיוך אני מבינה
שהוא לא הצליח להגיע עד סוף ההודעה
והוא קורא ושומע לפרקים
אבל גם פרקים גומרים בסוף לא?

והרעמים והברקים שסוף כל סוף הגיעו אלינו
לנקות את היובש
מרמזים לי שהחורף המאד רטוב שלנו קרב ובא

:)