לפני 10 שנים. יום שני, 5 בדצמבר 2016 בשעה 7:04
ימים של
של דממה
שמהלכת עלי בחרדה
קלה
בדיוק כמו בימים
כשמחת ההתרגשות
למעלה גואה
ללא רצוני אני כותבת.
היד מקלידה
כדוריות דם אדומות
ובוערות
שהופכות למילים.
הטסיות מנחות
את השורות
והלבנות לא עוצרות
את השועטות.
האותיות נסחפות
בורידי
ממאנות להישאר
כקריש בעורקי
מניעות את אצבעותי
כאילו היו בובות על חוטים
שמוכרחות לצרוב מילים.
כוייה על מקלדת נחרכת
מנמיכה כמעה
את אש הנפש
הבוערת.