סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 7 שנים. 3 בינואר 2017 בשעה 16:20

רגלי מסוכלות, עיני חולמניות
אוזני שומעות במעומם את ציקצוקי הרחוב
אני כאן וגופי לגמרי שם.
התרחישים שחולפים על 120 קמש אצלי בראש גורמים לי לעזוב את האטמוספרה ולשוט בחלל.
ממקום מעופי אני תוהה אם מישהו מהעוברים והשבים רואה את תוכנם המעשי של דמיונותיי.
אני כל כך קלה עכשיו, מרחפת בגבהים שלרוב היו מפחידים אותי כשבעצם במבוך ראשי ונשמתי אני ממוקמת במקום הכי נמוך שאפשר.
פשוטת איברים ובגדים, עירומה מרצונות, ממורקת משיברי האגו שמדי פעם צצים להם.
על בירכי, אפי ממוקם בנקודת החיבור שלו.
הפסיק במשולש שבין הזין, הביצים ומעלה חור הישבן שלו.
הלחי שלי, מבלי משים נלחצת לירכו כאילו לקבל מעט רוך, ידו נשלחת אל הלחי שנחשפת ומשתובבת למולו, מתהדקת עליה ותוחבת אותי עמוק לתוך השקע ההוא כאילו היה רוצה שאשאר שם לתמיד.
אני מתעוררת לפתע ממנגינת הווטסאפ החרישית, כמעט נופלת ארצה מהגובה בו אני שטה; "יותר, הרבה יותר, אני רוצה"
האוזן מבינה שהוא שמע את מחשבותי :)

הפניקס הסגולה​(אחרת) - את מדהימה.
לפני 7 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - תודה רבה
לצבע האהוב עלי
שבו צבעת את הכנפיים שלך
ולך :))
לפני 7 שנים
C me​(נשלטת) - אויייש כמה שזה מוכר.
זה לא לווה בחיוך מטומבל במקרה?
נפלאה סקרניתוש }{♥
לפני 7 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - נורא ואיום החיוך הזה
ואני עוד בחלון ראווה שכולם יכולים לראות :))
אהבה את ))((
לפני 7 שנים
טאקית - אני נורא נורא אוהבת את הכתיבה הנהדרת הזו, בדיוק כמוך}{
לפני 7 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - תודה גדולה טאקוש
את עושה בי חיוכים
))((
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י