איך אתה מרגיש עם זה?"
ככה הם פותחים בשיחה אתו.
הכוונות טובות, כמעט תמיד הכוונות טובות, כן באתר הזה..
{הכרתי כאן אנשים מקסימים ומעניינים}
ולא אני ממש לא צינית, או סרקסטית.
מאז הגענו לכאן דרך ארוכה מאד עשינו ועדיין עושים.
נעזרנו על ידי הקשבה לאחרים, מידי פעם, בצמתים לא פשוטים שעמדנו, בעליות או ירידות תלולות .
אבל בעיקר אנחנו מקשיבים כל אחד לעצמו ואחד לשני.
אנחנו, עוד רגע שלושה עשורים ביחד, במשך השנים למדנו שתקשורת היא חלק מהותי והכרחי במערכת יחסים.
כשהגענו לכאן, לכל אחד מאתנו התגלו חלקים שהיו חבויים או שחיכו לזמן המתאים להרים ראש בתוכנו.
לכל אחד מאתנו הדרך שלו והלמידה שלו .ההבנה והתובנה של מה ואיך הוא רוצה.
ובתוך כל ה-לחוד יש גם את ה-ביחד שמאד חשוב לנו.
כל החיים שלנו אנחנו בלמידה ללא הפסקה, מהו הביחד הזוגי שלנו ומהו הפרטי האישי.
אנחנו גדלים ומשתנים, וכך גם מערכת היחסים.
{לא נבלבל כאן בין רגש למערכת יחסים; רגש, ישנו או שאיננו. מערכת יחסים זה משהו שמצריך עשיה, עבודה וכמובן רצון שתתקיים.}
הדרך, בשבילי, היא תמיד החלק המעניין בחיים, לכן אני בדרכים כל הזמן, נעצרת בתחנה לקצת וממשיכה הלאה וכך גם אצלו פחות או יותר.
אני לא אוהבת הגדרות, לא חושבת שהגדרות, בעיקר בענייני מערכות יחסים ואהבה, באמת עוזרות לגדר,
או לשמור את מה שמאד שונה מאחד לשני, לשלישי ולרביעי.
ולכן כל זוג עם האהבה שלהם ומערכת היחסים שהם בונים סביבה; בין אם היא מונוגאמית, פוליאמורית, בידיסאמית, פתוחה ועוד הרבה אפשרויות .
אני אדם כותב ( במגוון רחב ) והכתיבה אצלי לא פעם תראפויטית מאד.
מתוך שאני כותבת אני למדה ומבינה אותי יותר ויותר קרוב אל עצמי.
כאן זה המקום לכתוב את העולם המאד אישי ואינטימי שכמעט בלתי אפשרי לי לכתוב אותו ברשתות החברתיות שבהם אני מסתובבת
מבלי לחשוף ואולי לפגוע במשפחה המאד קרובה שלי.
אין אצלי אופוריות, לא כאן ולא בשום מקום אחר בו אני כותבת, יש את החיים שלי על אמת;
קושי, שמחה, כאב, אכזבה, אהבה וכעס - בשפה שלי, כשאני כותבת קצת קשה לי עם סלנג ואני אוהבת מאד להשתמש בדימויים ומטאפורות.
{כשהתחלתי להשתמש במילים זין וכדומה, אחד מכאן שהפך חבר קרוב אמר לי "לא האמנתי שאי פעם את תכתבי שחור על גבי לבן את המילים הללו,, אז הנה גם בזה יש למידה, השתחררות, הבנות ועוד}
אז
לא הייתי מעזה לכתוב קבל עם ועדה, אם הייתי יודעת שאני פוגעת ומשפילה אותו.
אני כותבת אותי את הרגשות שלי, לפעמים גם אותנו וקצת אותו כשהוא מרשה.
הלוואי וירשה יותר יש לו קסם ויופי של אישיות, חשיבה וראיה אחרת, שונה.
אני קודם כל כותבת לעצמי
וכיוון שתהיתי לעצמי אלו מחשבות מובילות לאמירות שכאלה
התשובות שלי לעצמי נכתבות כמעט אוטומטית, מסרבות להישאר בתוכי.
תודה גדולה למי שהגיע עד כאן
שבת שלום לכל תושבי הרשת המיוחדת שכאן.
