סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 10 שנים. יום שני, 23 בינואר 2017 בשעה 12:09

עייפות משתלטת על הגוף
אולי זה געגוע נסתר
המיטה קורצת
בגדים עלי,
כבובת סמרטוטים על המזרן נוחתת
ופתאום
כאילו משום מקום
מתחיל לו סשן מטריף ומעיף
של הצלפות, נשיכות,פטמות צבוטות
מכנסי מופשלים, נעצרים בנעליים
חגורה נרכסת לצווארי
הוא חודר בבת אחת לשפתיים הרעבות שלי
הפעם אלו התחתונות דווקא
חגורה מהודקת מצֵרה לי את האוויר
הוא ננעץ עמוק, עמוק עוד רגע יגיע לטבור הפנימי שלי
רגלי בפיסוק מינימלי, מנסות להפתח
הוא לא מאפשר:
"הפעם את ואני  נעלה אל ההר ביחד
בתוך המנהרה הצרה שלך"
ובתוך דקות ספורות הר הגעש מתפרץ לו
במטח לבה חמה שמערפלת את חושי

רעש של דלת נשמע באוזני
מסדירה נשימה, פוקחת את עיני
ומבינה
זה הוא בראש ושרביט הקסם בידי

רק יום שני היום? :)

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י