סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 7 שנים. 26 בינואר 2017 בשעה 13:10
על ידי היד שלי 
בלי לשאול אותי כלל 
אומרת לי בלחש, קרוב לחיבור האוזן והלב;
"האדון שלך צריך ממך, עכשיו, הוא בתוך טירוף של עבודה תובענית 
וזקוק לך ולסך כל חלקיך כדי לסיים את השבוע בחיוך רחב ורגוע, חיוך של התאים המיוחדים הללו בגוף שלו.
אלו שצריכים אותך לא פחות ממה שאת זקוקה להם. אלו שמהנגינה עליהם פורטת אותך
החיוך הזה שעושה גם לך הכי טוב בעולם"
{כן, לגוף שלי יש אפשרויות להשמיע קולות שרק אני שומעת}
בגדים נעלמו, גוף נשטף בסבון ריחני, 
ונעמד אל מול המצלמה
לתת לו אותי.
תמונה ראשונה
ערוותי שלו פיסקה קלות שפתיה, מדברת אליו, אדון שלי, קוראת לו שישוב.
גונחת את געגועיה לגבריות הגדולה והיפה שלו בתוכה, לזין שיודע לחדור אותה עד עימקי נשמתי.
תמונה שניה
מעלה ביטני המתעגל לגלים של גוף שכמֶהָ לידו ושפתו עליו,
לאצבע מסמנת, ללשון מצליפה.
תמונה שלישית
השד התייצב, הזקיף פטמה ונדחף
מטפטף מערגה ליד החופנת שלו, של האדון שלי,
למגע הזה שנע בין עטיפה חומלת למעיכה עיקשת שמשאירה עקבות חד משמעיים שהִינו אדון לי ולגופי.

כשזה קורה לי
כשמשהו בי מוכרח כאן ועכשיו
אני מבינה שאני עוברת לו בכל הגוף ברגעים אלו
אני ממהרת לבצע את מה שממילא כבר קורה ולשלוח לו
שיראה וישמע ששמעתי :))

ממעמקי גופי קראתיך אדון שלי

ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי
בשובך יחזור שוב האור בעיני
לא גמור, לא עוזב המגע בידייך
שיבוא ויאיר למשמע קול צחוקך.

ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי
מול ירח מאיר את דרכך שוב אלי
נפרסו ונמסו מול מגע של ידייך
באוזנייך לוחש שואל.

מי זה קורא לך הלילה - הקשיבי
מי שר בקול אלייך - אל חלונך
מי שם נפשו שתהיי מאושרת
מי ישים יד ויבנה את ביתך.

מי ייתן חייו, ישימם מתחתייך
מי כעפר לרגלייך יחייה
מי יאהבך עוד מכל אוהבייך
מי מכל רוח רעה יצילך
ממעמקים.

ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי
מול ירח מאיר את דרכך שוב אלי
נפרסו ונמסו מול מגע של ידייך
באוזנייך לוחש שואל.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י