שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 9 שנים. יום ראשון, 26 בפברואר 2017 בשעה 9:27

מנקה את הבית במרץ לא ברור ולא אופיני לי. שמה ערוץ לא מוכר לי ברדיו והוא ממריץ אותי יותר עם שירים משנות ה70 ה-80 אולי גם התשעים (מה אני מבינה) ואז השיר הזה שולף אותי מהמדיטציה בה הייתי תוך כדי סחיבת המים  מהרצפה

Give me young man after midnight

 סליחה אני רוצה גם בבוקר כשאני מתעוררת, ככה סתם באמצע היום, בשעות הדמדומים, אפשר גם בלילה מאוחר ובטח אחרי שטיפת הרצפות....

אבל לא בא לי גבר צעיר דווקא - סלחו לי הצעירים שבכם - 

כשהוא מבוגר יותר הוא גם הרבה יותר מרשים בעיני מהרבה בחינות.

אדם צעיר הוא יפה וחטוב מעצם היותו צעיר בשנים.

יש צעירים עם חכמה ויופי של מבוגרים יותר

רואים להם את זה בעיניים.

אבל חכמת השנים שעל הגב, בידיים, ברגליים

תבונת הרחוב שנראית על המצח ונקראת בעיניים ובשפתיים,

חרישת התלמים בגוף ובנפש של האדם המתבגר כל כך סקסית בעיני.

זה שמסתכל על עצמו וכמו שהוא רוצה ודורש שאהיה נעימה לו במראה החיצוני והפנימי הוא מקפיד על כך בעצמו.

מהו גיל צעיר בעיני זה כבר סיפור אחר ...

וכיוון שהפוסט הזה הוא לגמרי שיחה ששוחחתי עם עצמי. הרהורים בעקבות ניקיון הנפש של הבית לצלילי שירי שנות השבעים/שמונים. 

אין  כאן התרסה ובודאי לא הזמנה ( כי יש  לנו אדון ואני שלו בכל רמ"ח אברי וליבי) .

 

בכלל התכוונתי לכתוב משהו אחר, מדהים איך היד והראש, לפעמים, מתעלמות מקיומי.

 

שבוע נקי ונפלא לכולם

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י