אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 7 שנים. 12 במרץ 2017 בשעה 9:13

אני נמצאת שם בדיוק בעיגול הקטן שבין תנוך האוזן שלך לצאוור
היד מניחה נוטלה על העיגול,
שאר הגוף והראש צמודים אליך, על הספה,
כשאתה נותן לו לענג אותך למטה ומצמיד אותי לפנק אותך
בדיוק בנקודה ההיא שבין הצוואר לאוזן.

אתה נמתח, מרחיב קצת את החלל שבין רגליך לאפשר לו להעמיק בך
ולי מאפשר לחשוק בחלק גופך להתנפל עליו כחתולה רעבה וגרגרנית.
הלשון, הראש ושפתי אגן הירכיים שלי\שלך
כולם, כל חלקי גופי ונשמתי עסוקים בך,
מייצרים בי טיפטופים,
כאב של עונג והתרגשות.
רק הידיים ממשיכות לקפל עיגול הבצק לאוזן המן
שתחכה לך ליד הקפה
כשרק תבקש.


פורים שמח שיהיה כאן!


שריר מחשבתי​(שולט) - יפה
לפני 7 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - הרבה תודה :)
לפני 7 שנים
cיגי - מה שבילי כתבה.ובצדק:)
חג שמח מיוחדת }{
לפני 7 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - סיגוש }}{{
חג מאד שמח נפלאה שאת
:)
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י