צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 7 שנים. 14 במרץ 2017 בשעה 10:16

אני מבקשת ממנו
ותוהה לעצמי ואפילו בקול כתוב
אם זה בכלל יאה שכלבה קטנה ושובבה תבקש תמונה מהאדון שלה שרחוק ממנה
הוא עונה עם החיוך המרטיב שלו
ואני מבינה שאני צריכה לכתוב מה אעשה בתמונה הזו
אז אני כותבת לו:
האם אתה לובש כל בוקר ג'ינס וחולצה מכופתרת?
כזו שכשאני בדמיוני, אפגוש אותך בסוף היום העמוס, או אולי באמצע
אפרום כפתור אחר כפתור מהצוואר הסקסי שלך שמתגעגע לשפתיים שלי
וארד עם כל כפתור, אצבע, שפתיים ולשון, אטעם, אחוש ואסניף
ואז אגיע אל כפתור הג'ינס,
אשאר עם לשוני באגם הטבור שלך ואפתח רק את הרוכסן.
אבקש רשות ואגמע את כל הזין היפה שלך שכבר יהיה מתוח ומוכן עבורי
טיפות הדמעות שיטפטפו ממנו לקראתי הן דמעות געגוע וחוסר ממני,
והוא לא יסכים לצאת מפי עד שאתה תתענג מספיק ותחליט אם והיכן אתה רוצה לגמור
ואני על בירכי נמצאת בדיוק במקום שלי, מחכה....

אז אפשר
בבקשה?

 

 

cיגי - הוא בטוח לא יסרב לבקשה כזאת...
לפני 7 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - חחחחחחח סיגוש
אני אגיד לו שאת אמרת
}}{{
לפני 7 שנים
דום ארוס​(שולט){הפרויקט} - במקומו הייתי שולח שתיים :)
לפני 7 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - חחחחחח
פעם עם ג'ינס ופעם עם חולצה?
:))
לפני 7 שנים
דום ארוס​(שולט){הפרויקט} - פעם עם ג'ינס ופעם בלי ;-)
לפני 7 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - :)))
אני אנצור את לשוני כאן
או שלא...
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י