סקרנות מאוחרת

שנחרטות לי באלבומי גוגל של רשת הלב :

1. יד מונחת על העורף שלי, דקות ספורות אחרי שנכנסנו, מורידה אותי לרגליו.
    גם מצלמה חדת פוקוס לא יכולה להנציח את המבט הפנימי שלי.
    המבט הזה המתפלא והנדהם מעצמי שכלכך טוב לי שם למטה, צמודה לשוק שלו העטופה בג'ינס.

2. אחרי קילחתי, קירצפתי, ניקיתי וליקקתי כל חלק בו ושלו.
    ואחרי שהוא יבש אותו
    הוא מצמיד אותי איליו ונועץ עצמו ברעב הגדול שבי, הוא מחדיר מבט לעיני ואומר: 
    "אני רק מניח את הזין שם כדי שלא יפריע לי לחבק אותך, כדי שנוכל להיות צמודים עור לעור"
    המבט נשאר בתוכי שלו עוטפות אותי ומהדקות אותי צמוד אליו. הפה שלו משחק עם הפה שלי
    וכשהאגן שלי מנסה לנוע, הוא מצמיד אותי חזק יותר ומזכיר לי שזה זמן המנוחה של הזין שלו, כדי שלא יפריע לנו :).

3. קשורה, ידיים מתוחות לקצה השולחן, רגליי על הרצפה כל חלקי האחורי חשוף ופרוץ.
    ואז נוחתת הצלפת הקיין, ואיתן קולו, מדבר אל בן זוגי "כל עוד דרישתי ממך לא מתבצעת כראוי, היא מוצלפת"

4. הוראה לשמוע קול שיוצר עוד אותיות ותחושות, אצלי, אצלו, אצלינו
    מילים שנאמרות חלקן מגובות במבט שאומר עוד יותר.
    הן הדבר שהכי נטבע לי באלבום התמונות שבנפשי.
כל מפגש יותר ויותר
וכשהן נאמרות תוך כדי
הצלפה, אצבעות שנסגרות על קנה האוויר, הוראה בעיניים, בלחישה.
ונשיכה, נשיקה, חדירה, פטמה שמבקשת להישאר במקומה - הן נשארות בתוככי רשת האינטרנט של הגוף והלב שלי