סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 7 שנים. 23 במאי 2017 בשעה 9:33

 

כל יום

כי כל רגע פשוט יעשה לי התקף לב :)
שעות הפכו לימים
ימים הפכו לחודשים
וההתרגשות מכל חיוך
מילה או הצלפה
רק גדלה ומתרחבת
המפגשים הופכים להיות יותר ויותר עמוקים
הגעגוע אליך הפך לחלק קבוע
בסלון הלב שלי
כלל לא משנה אם התראינו אתמול,
שלשום או לפני שעה :)

השיר הזה של דני רובס
התנגן לי בדרכי לעבודה 
והגביר את הרצון הזה להיות קשורה 
אליו.
מזכיר לי כמה הצורך הזה
מספק כלכך הרבה חלקים בי
ששכחתי כלל שיש להם חיים משל עצמם






 

 

 

מיראל​(נשלטת) - וואוו.. ריגשת אותי. הגעגוע שלך צבט גם בלב שלי. נשמע כאילו את מתגעגעת כבר הרבה זמן... :(
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י