סקרנות מאוחרת

 כתבה
ואני הרגשתי אותי בכל מילה
אז....

אוּלַי
הוּא
מוּכָן לְלַטֵּף אוֹתִי
בַּצַּוָּאר
כָּכָה – קְצָת
– בַּצַּד
לֹא לְפַחֵד
לְהַכְאִיב. לְהִתְעוֹרֵר
בְּמָקוֹם אַחֵר
נְשׁוּכָה
שֶׁיַּעֲשֶׂה
אֲנִי מוּכָנָה
שֶׁיִּנְגֹּס בִּי.
שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתִי
שְׂרוּטָה.
 

מתוך הספר 'שנה של סוכריות', הוצאת אבן חושן