סקרנות מאוחרת

כשהאדון עסוק, טרוד עד מאד.
חוץ מלישון אין לו זמן לעצמו
ואףעלפיכן הוא קורא ומקשיב
ושולח זרוע תמנון ארוכה ומחבקת
לכל אחד מאיתנו.
כזו שזרועה בקול ובמילים שמרגיעות את הלב.
מילים כאלה שמרגיש לי כאילו באמת נתתי לראש שלי רגע מנוחה ממחשבות.
דקות ספורות של שקט בימים סוערים. 
בימים שהחיים פחות מחייכים, טון הקול שלו מכוון להרגיע, חודר לי לורידים.
גורם לי להרגיש כאילו כולי מונחת על ברכיו
והוא מצליף ומלטף, מועך ומנשק
מאפשר לכל הרעש שיש בתוכי
להתפוגג ולו לדקות ספורות.

זהו כל הסוד מבחינתי לריקוד הארוך והכל כך יפה וממלא שלנו איתו.
הדברים הקטנים הללו והכל כך חשובים הם אלו שגורמים לנו לאהוב אותו יותר.
ההקשבה ללב לנפש גם לקולות שהם משמיעים ללא מילים.
גורמת לנו להשאר קרובים לרגליו להזדקק לו עוד.
כמו קשר של חבל שנמתח משני צידיו מתלפף בחזקה בתוך עצמו יותר ויותר עד שקשה לפרום אותו.
פשוט לאהוב
בדרך זו או אחרת
רק לאהוב 

בוקר טוב :)

Stop) jast love)