סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 6 שנים. 3 בדצמבר 2017 בשעה 8:53

כל כך הרבה הפתעות, בערב קצר אחד
"כמה את רוצה את הזין שלי בתוכך?" אתה שואל כשאתה אוחז במתני, 
מביט עמוק אל תוך עיני ולא מניח לי להבריג את עצמי עלייך. 
"מאד" אני עונה בלחש לתוך האוזן שלך.

אתה ממשיך להרחיק אותי, 
ולאחר עוד רגע היד שלך על העורף שלי מכוונת אותי לשוב ולהיות הכלבה הקטנה שלך.

"היא עדיין לא למדה לבקש" אתה אומר לו "ומי שלא מבקש, לא מקבל"
אתה ממשיך,
ואני מבינה שמשהו כאן משתנה, שהחלטת להעלות לי את רף ההזדקקות,
החלטת להעמיק בי את המקום היחודי שלך.
החלטת להבהיר מעל לכל ספק את מעמדך בזוגיות שלו ושלי, בשלך ושלו ושלי בשלך.
אני מתרגשת, מתבהלת לי קלות, לא לגמרי בטוחה מה קורה פה.
אתה לא נותן לי זמן מחשבה, הפה שלך ננעל על פי,
המגע שלך מסביר בדיוק מה אתה מרגיש ורוצה,

והסשן ממשיך.

עוד סיפור אחר של אהבה
גם כשמעמעמים את האורות

דונה פלור נשואה לשניים רק שהשניים שלי
חיים עד מאד ☺


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י