סקרנות מאוחרת

שנים של חלומות
חודשים של מחשבות שמעולם לא הרשו לעצמן להגיע לכדי פנטזיות
התנפצו יום אחד בהיר לשאלה חדה, ברורה וקצת מפחידה שהאיש שאיתי שאל אותי
שאלה שאחרי מחשבה ארוכה קיבלה תשובה חד משמעית
 כן!
מאותו רגע שה- כן שלי הגיע והשמחה שלו לתשובה שלי הורגשה אצלו בכל הגוף
התחלנו בטיול שידענו היכן מתחיל אבל לא היה לנו מושג לאן תוביל הדרך.
קנינו כרטיס שהוא one way ticket כי לחזור אחורה זה בלתי אפשרי.
והתחלנו בטיול המופלא הזה שהוביל אותי להכיר שקיים עולם שהיה בחלומות שלי שנים
ומכל מיני סיבות לא פגשתי בו ולא הגעתי אליו.
ההתרגשות שלי הייתה בגדר טירוף חושים כשהגעתי לכאן והבנתי שהנה יש לי מקום בעולם.
שהחלומות שלי יכולים להפוך לפנטזיה ואפילו יכולים להתחיל להתממש אט אט {למרות שרציתי מהר מהר}
הוא כבר הכיר את העולם הזה בעבר, אבל אז זה היה שונה, והוא גם לא ידע כיצד אגיב וחשש להביא את זה בפני.
כמו שאני חששתי לספר לו על המחשבות הסוטות שלי {כך חשבתי בעבר}.
יתכן שגם לזמן יש מה להגיד, היינו טרודים בלהרים תא זוגי, משפחתי וכלכלי
וכנראה היה לנו קשה להתפנות לצרכים הפנימים והאינטימיים שלנו
העולם הזה לימד אותי להרשות לעצמי !!!    -   אם בניסים עסקינן - GiaX -
הבנתי שיש כאן עולם שבו מותר הכל. מותר גם להיות כלום.
מקום בו אני יכולה לשחרר אותי מעצמי.
למדתי שלמיניות שלי יש כוח מחייֶה.
הסקס שכלכך רציתי וחשקתי בו הפך לאנרגיה מניעה, מעוררת חיים.
והתחלתי לחלום בגדול, לפנטז בענק
{סליחה אדון שלי על כל הפנטזיות הפסיכיות, ילדותיות וגם אלו הבלתי אפשריות שהראש לי כותב כשאני חושבת עליך}
הטיול שלנו בעיצומו והוא ימשיך עד לסוף היותינו בעולם החיים בעוד שנים רבות - כך אני מקווה :))
הטיול הזה הוא כלל לא פשוט, גם לא קל, דורש הרבה הקשבה, אהבה ואכפתיות.
הטיול הזה נובע מההתרגשות הלא פוסקת שלנו מהחיים עצמם ומכל מה שאפשר לעשות בהם.
אנחנו פורשים אחד מול השניה את כל הקושי ואת כל היופי ומנסים לכרוך אתם ביחד
ולמצוא את הדרך שבה שנינו עפים על עצמינו.
ומאז שאני מרשה לעצמי אני רוצה יותר, אני רעבה לעוד.
ולא אני לא מדבר רק על סקס - כשאני משחררת את עצמי משליטה עצמית במיניות שלי
כשאני כואבת, מסומנת, מוצלפת, מתמסרת. משוחררת ממה מותר ומה אסור
אני אדם הרבה יותר נחמד וטוב :)
למדתי להעיז, למדתי לרצות, למדתי לעשות.
ובין כל השאר והכי חשוב למדתי ועדיין לומדת לבקש, לפעמים בלחש, לעיתים במילים לא ברורות
לפעמים בחיוך של מבוכה, פה ושם עם חשש אבל להגיד, לבקש, לדבר אותי בלי לחשוש
וביחס ישיר לרצונות שלי אני לומדת להמתין, לחכות להבין שלכל אחד יש קצב אחר.
לומדת לשמוע מילים שנאמרות בלחש
לומדת להקשיב לרגשות שמובעות בידיים ובעיניים
לומדת להיות ופחות לחשוב.
כי מה הם החיים בעולם הזה אם לא להתרגש מוח, לב וגוף?