בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 6 שנים. 19 בדצמבר 2017 בשעה 9:20

יש את הימים האלו שהכל בוער בי
זה אתה שמילה או תחושה שאתה שולח לי
מציתה בי אש שרוקדת ומרתיחה 
לא יכולה להסביר לעצמי כלום
המוח מחוק אין מחשבות
רק הגוף מדבר
צועק, צוחק אפילו צורח
כאילו כל נקב, חור וחדר
במרחב העור שלי
נפתח, נפרץ, נקרע
אדון שלי 
אלו ימים שבהם כל הגוף שלי מרגיש
כאילו אני חור אחד גדול ופעור
ורק הכיפה היפה של הזין שלך
תחובה לפתח הנוטף שלי
מזכירה לי שרק לך אני
משאירה אותי מתאווה ונזקקת לך
אדון שלי
אלו ימים בהם הרעב
גובר על כל דבר אחר
כל מה שאני עושה
מסתיים בצורך הבלתי נשלט
להגיע אליך בשמלה שקופה ומגפיים
ולהיות לך לשפחה.
לכרוע על בירכי
ולהוריד כל משקולת מעל כתפי
רק להרגיש אותך
לש אותי, מפסל אותי בדיוק רב לצרכייך
ולהיבלע בתוך הרצונות הכי פרועים שלך.

אז איך תרצה אותי מוגשת לך?
:)

תאלף אותי אדון שלי :))


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י