סקרנות מאוחרת

אנחנו מטפסים
בשלבי סולם ההתרגשות
מעלה מעלה במשך היום.
הסימנים הכחולים
שאתה משאיר
המילים המעטות
שאתה משחרר
גורמות לדופק לפעום בטירוף
בכל פינה בגוף
להריץ כמויות עצומות של דם
שמגיעות לכל הקצוות
מעוררות את כל היצרים.
אנחנו משוחחים בנינו
מתלהטים, מצפים
נרגשים ורעבים
ההתרגשות אצה, טסה
במעלה הסולם
ואנחנו ממתינים.
ההזדקקות מתפרצת מאיתנו
כמו הלבה החמה
הנשפכת מהר הגעש.
הצורך במילוי שלך
הסיפוק מידֶיךָ המפרקות תחושות
ההקלה שבלהיות צמודים לרגלייך
כל זה מתנקז
לאש ששורפת את החבל
בו אנחנו נוסקים למטה
כשאתה משאיר אותנו
עוד יום
להצרב בלהבת הצורך...

מי רעב הבוקר?
:)