אני מבקשת
הדבר היחיד שעוזר לי לבכות.
קשורה ומוצלפת
פעורה ונזקקת
בחלל אחר מתעופפת
מכל מחשבה ומשא משוחררת.
השקט משתלט לי על הגוף
תבקשי! תאמר לי
בנהמה שקטה
דמעות.יתנוצצו בעיני
"תכאיב לו עוד בבקשה אדון שלי"
אתה תִנעץ בי
כנמר רעב
תחדור על יבש
אל החור הרטוב והרעב אלייך
ידֶךָ יעטפו את צווארי
יחנקו את הצורך
יורידו אותו מטה
ישחררו כל השרירים והרצונות
ואני, ארחף בעולם שכולו שלווה
במרחב שכולו אתה ושלך.
רגע לפני שיגמר לי האוויר
אתה תשאג אותך לתוכי
תסיר אצבע אחת מגרוני
תפסק את שפתי עם שפתייך
תרווה אותי באוויר ובנוזלייך
ותפקוד עלי
תגמרי ותבכי!
ובעוד אני דומעת וגומרת
תנקז ותשאב אליך
את הנוזלים הנשפכים מנפשי
:)
אני מקבלת אישור לשלוח לו את זה בווטסאפ...
שולחת והלב דוהר
"עוד שעה" הוא שולח לי תשובה
ואני מרחפת בענן מרגע תשובתו ועדדד שאנחת :)
"קח אותי אליךָ
שְמור עליי מִפּני כל העולם
וְתן לי עוגן קבוע בין זרועותיךָ
לא רוצָה להיות ענן "
קרולינה מדברת אותי בשבילך - אדון שלי