סקרנות מאוחרת

"תצלם אותי בבקשה"

ככה בא לי לפעמים, לבקש ממנו, באמצע סשן.

בעיקר כשאני ממתינה, פעורה, רגליים למעלה, פשוקות אחוזות בידי...

או נמצאת במנח אחר, או סתם סיטואציה שמאד בא לי לראות איך אני נראית בה.

לראות איך אני נראית בעיניו.

וכן הוא אומר לי בדרכו ובן זוגי גם.

אני גם מרגישה את התגובות, אני רואה את המבט האחר בעיניים.

אני מרגישה את הזין שמתקשה, מתרחב ומטפטף אלי חיוכים ואהבה 😎

 ועדיין בא לי למרות שהדבר היחיד שבטח אבחן ואסתכל עמוקות,

יהיה המבט שלי. הצורך והרגש שבעיניים, שפת הגוף שמשתקפת בקולות שיוצאים ממני, או בשקט שמחבק אותי.

אני לא אראה אותי, לא אחשוב שאני יפה או סקסית

אני אראה את הנשמה שלי בשלמותה.

אז בא לי, אז מה 😊

בוקר של טוב אנשימים