לפני 6 שנים. 17 באפריל 2018 בשעה 14:43
אחי\5.5.03
הוא הלך לבלי שוב
תמיד אלי היה קשוב
היה לי כאב וכאח
לימד אהב תמך.
געגועי אליו קשים מנשוא
בלחש קוראת לו שיבוא
מידי פעם מתעורר בי הצורך
שיעזור לי למצוא את הדרך.
איתו אחפש ללא פחד
את המשעול הנכון נמצא ביחד
עיניו הנבונות הטובות
כבר לא מסתכלות עלי, אוהבות.
חסרונו עם השנים גובר
לעיתים אין עם מי לדבר
הבור ההוא שבליבי נפער
הכאב הזה שלא נגמר.
את אחי הבכור שנפל חלל לסרטן אני זוכרת יום יום
בחרתי לכתוב, להנציח אותו ביום הזיכרון השנתי לחללי צהל ונפגעי פעולות האיבה דווקא
כיוון שהיה אחד מחיילי הארץ הנאמנים לה והאוהבים אותה. אחד ממגיני המדינה שלנו בליבו בנפשו ובגופו
אחי עם פרוטזה במקום רגל, ותוך כדי בדיקות מעקבים וניתוחים יצא להלחם ולהגן על המדינה שלנו, במלחמת שלום הגליל
בשבילי היום הזה הוא גם יום הזיכרון שלו.
הוא נצור באהבה בליבי.
יהי זכרם אהוב וברוך.
