צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 5 שנים. 29 באוקטובר 2018 בשעה 4:57

"לך להתקלח ותחכה לי על המיטה ערום."

כך ביקשתי ממנו.
כשיצאתי אני מהמקלחת יכולתי להרגיש את ההתרגשות שלו. הוא לא שואל שאלות, מחכה להפתעות.
"יש לי משימה," חייכתי אליו ועטיתי עלי שמלונת סגולה ושקופה.
כשנשכבתי עליו לרגע ונשקתי אותו, נזכרתי בסשן מלפני כחודשיים, בו כל הערב לחש לי, האדון שלנו, שהוא רוצה להפוך אותו לכלבלב שלי.
זו הייתה פעם ראשונה מאז שאני בעולם הזה, שההתנגדות לענין לא רק שלא הרימה ראש אלא, אפילו חייכה לסיטואציה, מחכה להבין איך בדיוק זה יקרה.
האדון שלנו מכיר אותי היטב ויודע שלשלוט זה לא בשבילי. אבל, אם אעשה זאת עבורו בדרך המיוחדת בה הוא ינחה אותי, זה כבר סיפור אחר 🙂.
ניתקתי את השפתיים שלי ממנו וירדתי אל העולם התחתון שלו.
מתחילה ללקק את הביצים, הזין.
רק ללקק, כמו ההוראה שניתנה לי.
הגעתי גם לחור התחת ועליתי חזרה למעלה.
ממוקדת רק באזור הזה שלו.
לא מוציאה מילה, נותנת לו להשמיע קולות, אותיות וגם משפטים.
עד שהתרומם הזין, התעורר לו ונעמד מתוח וזקוף.
הושבתי את עצמי עליו, עליתי וירדתי, שיחקתי בו בתוכי כמטה הילוכים לעינוג עצמי.
"אתה הויברטור שלי, הבוקר." שפתי נעו כמעט ללא קול.
הפה שלו לעומת זאת אמר את כל המחשבות שלו ללא מסננים בעוד אני נעה כל הדרך לפסגה....

 

אז מה אם יום שני היום

בוקר טוב אנשימים 🙃💙


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י