"חכי לי בפינת הרחוב, אל תשכחי להיות עם שמלה ושום דבר מתחת."
חצי שעה אחר כך אני על האופנוע יושבת עליך.
האופנוע דלוק אבל לא נוסע.
עצרת באיזה שהוא מקום לא רחוק מהים, מאחורי הדיונות.
עוד לא ממש חושך בחוץ אבל לא נראה שזה מפריע לך.
ידיך כמו ננעצות לי במותן מקבעות אותי עליך.
"תפתחי לי את המכנסיים." עיניך לא נותנות לעיני לברוח לים. אני כמובן מסתבכת, כפתורי מכנסי מדי הב' שלך, לא נענים לאצבעות המתרגשות שלי.
אתה מושיט ידך אל מתחת לשמלה שלי, נוגע לא נוגע ואני מרגישה שאני נוזלת. אתה דוחף את אצבעותייך לפי, " זו הרטיבות שלך שעל המכנסיים שלי." אתה לוחש כשהפה שלך מילימטר מהשפתיים שלי. "תזדרזי." אתה מוסיף ואין לי ממש יכולת לדבר כי על הלשון שלך כבר עמוק בתוך הפה שלי.
הכפתורים מחליקים לי, מסרבים לצאת מהחורים להם, (סליחה, לולאות 😛🤭) ואתה מעמיק את הלשון נושך לי את השפתיים ויד ימין שלך נצמדת לצוואר שלי, מתחילה לשלוט על האוויר שלי. אתה מתנתק לי מהפה "מה יהיה?" אתה מחייך, העיניחם שלך פחות, משהו מאפיל בהן, ואני מבינה שיכאב לי מאד אם לא אמצא פיתרון.
מרגישה את הזין שלך תופח ומתארך מבעד למכנסיים, מתרכזת בו ובקצת אוויר שאתה משאיר לי לנשום, כמה דמעות מטפטפות ממני בלי שאחוש בהן כלל.
"את מרטיבה מכל כיוון." אתה מצמיד אותי אליך, בדיוק כשהכפתור האחרון נענה לאצבעותי המתרגשות.
הזין היפה שלך כבר מוכן דום בשבילי.
אני מסתכלת עליו מופתעת.
"באתי מוכן לחפוז." אתה עונה לשאלה בעיני, מתמקם קצת יותר בנוח על כסא האופנוע ונועץ אותי עליך.
אני מביטה לצדדים, כבר חושך.
"לא באמת מעניין אותך אם יש כאן מישהו, כי אני גם רוצה לשמוע אותך, לא רק להרגיש." אתה אוחז בסנטר שלי מחזיר את העיניים שלי לעיניך ומתחיל להעמיק את הזין שלך לתוכי. מה שגורם לקולות בלתי רצוניים לצאת ממני....
שבת טובה חברימים 🙂
