אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 5 שנים. 8 בדצמבר 2018 בשעה 13:28

הקול שלך
מתפיח לי את הלב הקטן
זה שממוקם בקצה השפתיים התחתונות שלי
ההוא שמייחל לך.                              
למגע הידיים שלך, השיניים, הלשון שלך, כדי לתפוח, לגלוש ולהתפוצץ

כל כך זקוקה לך אדון אהוב שלי
לש אותי כבצק
מערבב יבשים ברטובים
חופן את צווארי
הופך אותי לחנוקה              
בחנוכה

רוצה להיות בשבילך
חנוכיה לנרות שיאירו לי את עיני הלב שלך
לערסל עצמי כמגש לחלב השָמָש איתו תחרוט עלי

ללבב לך לביבה בלהט גופי שנפלט ממני כשאתה בסביבה.
להיות לך סופגניה
כדי שתמלא אותי בריבה שלך... 

 
#מפעם_עם תוספות :)

 

שבת רטובה ובוערת שתהיה כאן 

 

 

cיגי - אני מניחה. מה מניחה ??. בטוחה :) שכאן לא מתאים המשפט הזה: לפעמים בא לי להיות בצק. רק כדי שישים אותי בצד לנוח לכמה שעות....:)
לפני 5 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - חחחחחחחחחח לאאא
מנוחה יש לי יותר מהרצוי 😎😋
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י