בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 5 שנים. 23 בדצמבר 2018 בשעה 12:15

השיר הזה מושמע בלי סוף ברדיו, מאז שנפרד מאיתנו בכותב והמבצע שלו, יגאל בשן.



את השיר הזה על כל מילותיו אימצתי לי מימי הנערות שלי
מכל מיני סיבות ולא רק כי שרו לי אותו כל הזמן :)

אבל בשנים האחרונות אני מייחסת הבנה אחרת למושג
"ציפור קטנה בלב"
תכלס, זו ציפור החיים שלנו
זו שמצייצת ומעירה אותנו כל בוקר
היא המנגינה של אותו יום
"היא טעם החיים"
"איתה אני מרגיש חופשי
והיא יושבת על ענף
בין מיתרי לבי "

יודעת שזה לא בדיוק פוסט לכלוב, כי ציפור לא חיה בכלוב, היא חופשיה...
וזה לא באמת פוסט שליטה או אירוטיקה שקשורה אבל...
 היום אני הציפור הכי חופשיה שיש
מאז שכבלתי את עצמי מרצון לאדם הנכון לי 
מאז שאני חיה את החיים שנכונים לי, בעצמה המתאימה לי
במרחב שנכון לי, בין צמרות העצים של הלב ולא של החברה
אני חיה עם מנגינה בלב.
נזכרת כל בוקר שציוץ הציפור בלב הוא תקוה וגם תשובה לאכזבה
והיא גם מזכירה לי שאני לא רק חולמת אני גם חיה ככה

שבוע של חיוך אנשימים





להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י