אנחלה השניה היא סיפור אהבה. האמת היא יותר סיפור אכזבה.
יום אחד היא הקדישה לי את קייטי פרי the one that got away ומאז אני בוכה כל פעם שאני שומע את השיר.
אנחלה הייתה בת של פושע גדול. טייס חובב שטס בלי רשיון. יום אחד היא סיפרה לי שבגיל 12 פתאום היא הבינה שלא כל הילדים טסים במטוס פרטי וזה היה נראה לה מוזר.
אנחלה הייתה קלאס, משהו מיוחד. ילדה מפונקת עם אופי אכזר.
בהתחלה לא ממש הייתי בקטע אבל אז זה קרה. אולי זה בגלל שהיא הייתה פרינססה. זה הדליק אותי נורא.
ואז אבא שלה נרצח והכל קרס, רציתי להיות המושיע שלה. אבל הם היו צריכים לברוח והיא השאירה אותי לבד.
זה היה נורא. הייתי כמו כלב שוטה, נרקומן ללא סם. לא היה טעם לחיים שלי בכלל.
קלאודיה המלכה הציעה לצרף חברה. אולי זה יעזור לי לעבור את הסבל שהרגשתי. בחדר אחורי במרכז עיר גדולה מצאתי את עצמי מתייפח שמעלי שתי מלכות עם הבנה. לא עומד לי הזין. רק דמעות יוצאות מהעיניים. לא רציתי דילדו בפה או סתם סטירה משובחת. פשוט בכיתי את עצמי לדעת. סובל כמו ילדה קטנה. רק באנחליטה רציתי לגעת, היא נתנה לי משמעות. היא הייתה בשבילי העולם.
ואז היא חזרה ללא התראה. מסתורית משגעת. פשוט נסיכה. פרחתי, התרגשתי מאוד. שמחתי כל כך והסבל התחלף בהתרגשות.
ועכשיו אני הבעיה. הייתי צריך להפליג למקומות רחוקים.
3 חודשים הייתי בים מייחל רק להגיע לנמל שיהיה קליטה. לראות אם היא כבר כתבה לי איזה הודעה. אז סים לוויני קניתי שאולי יהיה קליטה. אבל זה היה בלתי אפשרי. בכל זאת, זה אמצע הים.
שחזרתי זה כבר לא עבד... היא חזרה לאקס שממנו חששתי כל כך. ניסיתי להלחם. לא ויתרתי בכלל אבל הבנתי שהפסדתי שנולדה לה ילדה. היא בכלל התגרשה והאמת קצת הרגשתי צביטה.. היום אני יודע שזה היה לטובה.