ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Notas de amor

בין נורווגיה ואיסלנד הקרות עד מרוקו וגינאה החמות ומה שבינהן ביקרתי. בין ארה"ב, דרום אמריקה ואירופה התבגרתי להיות מי שאני כיום. הכרתי אנשים. אספתי חוויות ונחשפתי לתרבויות. היו אהבות והיו גם אכזבות. היו עליות והיו מורדות. אחחחחח החיים זה ממש כמו רכבת הרים. אז הנה מגוון סיפורים ומחשבות מהחיים.
לפני 8 שנים. 22 בפברואר 2016 בשעה 9:46

 

 

 

"אם אכזבתי אותך אני מבקש סליחה בדרך היחידה שאני יודע

אפתח את השער ללב שלי למתי שתחליטי לחזור

כי לעולם לא תהייה מישהי שתמלא את החלל הזה שאת ממלאה

שינת את החיים שלי. העצמת אותי. אני לא אותו הדבר כמו אתמול"

לפני 8 שנים. 21 בפברואר 2016 בשעה 21:07

יש בחורות שצריכות להראות את הגוף שלהן בפרהסיה ולייצר דרמות בכדי למשוך תשומת לב... ויש בחורות שבמבט וכמה מילים לא יוצאות לך מהראש..

לפני 8 שנים. 21 בפברואר 2016 בשעה 8:44

 

לפני 8 שנים. 19 בפברואר 2016 בשעה 12:51

 

תעצימי את הנשלט שלך

תפרגני לו

תכבדי אותו

תכילי אותו

תלמדי אותו

תהיי קשובה אליו 

וכמובן תובילי ותענישי אם צריך.. 

 

ככה הנשלט....

ישתוקק ויהיה כמהה לשליטה שלך בו. הוא יתמכר לזכות לשרת אותך ויעצים את היותך אשה אמיתית.  

 

ואת? את רק תכלי להיות גאה בו. גאה בעצמך...

וזה הכל שלך. שייך רק לך. 

 

כי כשזה הדדי... שני הצדדים מרווחים יותר. 

לפני 8 שנים. 16 בפברואר 2016 בשעה 12:54

 

 

הבעיה באהבה שאנשים מתאהבים בפרחים

 

ולא בשורשים...

 

לכן כשמגיע הסתיו.. האהבה מתה 

 

 

 

 

 

 

לפני 8 שנים. 15 בפברואר 2016 בשעה 18:21

לפני 8 שנים. 15 בפברואר 2016 בשעה 7:16

עלתה שאלה בשיח שהייתי נוכח בו..

 

האם המוסר הוא אינדיבידואלי או גלובלי?

 

כאדם שראה חצי עולם ועוד קצת... 
התשובה הייתה לי מאוד ברורה.

 

מה שכן, הופתעתי מכמות האנשים שחשבו שהמוסר הוא גלובלי!

 

איך מוסר יכול להיות גלובלי?

 

מוסר הוא בעיניי המתבונן...  נכון יש קווים לדמותו בכל חברה וחברה.. אבל הוא בטח לא גלובלי.

 

לפני 8 שנים. 14 בפברואר 2016 בשעה 16:25

בואי תקחי אותי
אני כל כך מוכן בשבילך
להתמסר אלייך
להקדיש את עצמי בשבילך
ללמוד ממך
ללכת אחרייך

 

אז תורידי את ההגנות שלך ובואי אליי
בואי ופשוט תקחי אותי...

לפני 8 שנים. 14 בפברואר 2016 בשעה 7:02

 

 

לפני 8 שנים. 13 בפברואר 2016 בשעה 9:48

 

הלוואי שכילדים ילמדו אותנו יותר להלחם בשביל אידיאלים ופחות בשביל ציונים...

 

ככה כאנשים בוגרים נעבוד יותר קשה בכדי להגשים חלומות ופחות בשביל תלוש משכורת...