אנחנו לא מתאהבים בבן אדם שמולנו.
אנחנו מתאהבים בהרגשה שהבן אדם מולנו גורם לנו להרגיש.....
שוב, אנחנו לא מתאהבים במי שמולנו אלא במה שהוא או היא גורמים לנו להרגיש.
ברגע שיש לנו זוגיות, יש הרגל שהאושר שלנו, כבר לא באחריות שלנו. תחשבו על זה, אנחנו בעצם פשוט זורקים את האחריות על האושר שלנו עצמינו.... על בן או בת הזוג.
אנחנו לוקחים את כל החרא שלנו והטראומות שלנו וזורקים הכל על בת הזוג.
לא תתקשרי? לא תעשי לי נעמי? לא תבואי? לא תצאי? לא תשתני לפי מה שמתאים לי? לא תעשי אותי מאושר????
אז למה בכלל אני איתך???
אנחנו לא מפסיקים לשגע את הבן זוג ולא מאפשרים לו פשוט להיות מי שהוא ומה שהוא...
כי בעצם אתם זוכרים? אנחנו לא מתאהבים בבן או בת הזוג, אנחנו מתאהבים במה שהם גורמים לנו להרגיש....
אבל אם רק נבין, שאף אחד או אף אחת לא חייבים לנו כלום ושום דבר. שלאף אחד אין שום מחוייבות כלפינו, ואין לנו את הזכות לבקש כלום....
מתי שנבין את זה... יהיה לנו זוגיות וחיים יותר בריאים ושלוים.
ועל האושר שלנו? רק אנחנו אחראים. לא הבני זוג שלנו.