אז זהו, עזבתי את הבית. האמת שאני מרגיש משוחרר.
בדיעבד אתם חכם, עובר על הההיסטוריה ומרגיש מטומטם.
מדהים כמה אפשר להיות בזוגיות, אבל להרגיש לבד
זה היה כתוב שם על הקיר
אבל רצית ילדים. בית במושב. כלב, חתול, תרנגולות וארנבים.
עכשיו צריך לשחרר את הכל ולהתרכז בזמן שלך עם הילדים.
אולי בהרבה דברים אני בינוני אולי אפילו פחות
אבל בלהיות אבא אני בטוח שאני ממש טוב
אז עכשיו אפשר קצת לקחת זמן לבד
לחפש את עצמך במן תהום שעכשיו נפערה
להתרגש מהעתיד, מהשלמת הפערים ולחזור לעניינים
יצא לי הרבה לנתח את המערכות יחסים
היום אני בטוח שזה לא יעבוד רק על זיונים.
כלומר, תלוי מי מזיין את מי
כי בפעם הבאה לא יעבוד - אם היא לא תחדור לי לנפש עמוק
תעטוף אותי מפנים
תאפשר לי להגיש לה את הלב ואת כל הפחדים
לעמוד מולה חשוף שהיא יודעת הכל
מקבלת, מאפשרת, מדוייקת.
פשוט יודעת מה נכון.
ואז אתה שואל את עצמך, איזה מן גבר אתה?
שאתה רוצה להוריד את כל המסכות והפחדים....
