סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב על השולחן

בין נורווגיה ואיסלנד הקרות עד מרוקו וגינאה החמות ומה שבינהן ביקרתי. בין ארה"ב, דרום אמריקה ואירופה התבגרתי להיות מי שאני כיום. הכרתי אנשים. אספתי חוויות ונחשפתי לתרבויות. היו אהבות והיו גם אכזבות. היו עליות והיו מורדות. אחחחחח החיים זה ממש כמו רכבת הרים. אז הנה מגוון סיפורים ומחשבות מהחיים.
לפני שנה. יום שבת, 30 בנובמבר 2024 בשעה 16:18

היה לי כל כך כיף השבת הזו. 

 

התעוררתי. הילדים עדיין ישנו. עשיתי קפה שחור והתיישבתי במרפסת... 

 

השמש ביצבצה ועשה רושם שהולך להיות חמים להבדיל מאתמול... אבל עדיין היה ככה קריר. אני מת על זה...

 

לא הספקתי לתת שלוק שני והגדול בן 7 התעורר ויצא אליי... ישב איתי קצת ונכנסנו להכין ארוחת בוקר. 

 

הקטן, בן 4, פתאום פרץ מהחדר שינה בריצה ובצחוק בזמן שהכנתי להם לחם מטוגן. 

 

אני לא מרשה מסכים בבוקר אבל בשבת כן. הם בחרו במואנה בפעם המיליון. 

 

הכנתי להם לחם מטוגן ואחרי זה יצאנו לסיבוב בשדות. הלכנו יחפים. מרגישים את האדמה הרטובה של אתמול אבל עם שמש מלטפת. 

 

אחרי זה הלכנו לארוחת צהריים אצל חברים. ולראות הצגה של הדרדסים. חזרו גמורים. 

 

מקלחות, חשבתי לוותר על סיפור וכמו תמיד זה נגמר בשתי סיפורים כי וואלה לך תגיד לא לסיפור. 

 

זהו נרדמו. אני בסלון עם כוס יין ופגוש את העיתונות. החדשות היחידות שאני רואה. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י