לפני שהתגרשתי.... בפיק.... (טוב לא באמת התגרשתי... סחבק היה חכם ולא התחתן מלכתחילה אבל בכל זאת ..)
כוווווווווולם הלחיצו אותי:
אתה גבר, המערכת תזיין אותך. האישה תזיין אותך. היא תזיין אותך בכסף, היא תמציא עליך סיפורים. אתה תראה את הילדים שעה בשבוע באיך קוראים לשיט הזה שכחתי.. מפגש הורי או לא זוכר מזה היה... וגם זה, זה יהיה עם עוסית!
מהון להון באמת שנלחצתי, פחדתי. והייתי במצוקה נוראית. הסיפורים ששמעתי.. אללה ירחמו.
כל ניסיון לתקשר עם גרושתי.. זוגית לשעבר נענה בפאסיב אגרסיבי קטלני... בת יענה. בקיצור, התרגלתי...
שהצעתי לה שנלך לייעוץ או משהוווו רק לדבר... "אתה עושה ממני משוגעת?????" נענתי.
ובאמת שלא ידעתי מה לעשות. לאכול את החרא שלה בערב ואז להשכיב את הילדים ולקום אליהם בלילה בזמן שאני כמו כלב בכלל ישן בחדר משחקים שלהם. בבוקר היא הייתה בורחת לעבודה מוקדם כדי לא לקחת את הילדים למסגרות...
אחהצ הייתי ממהר הביתה כי צריך לקחת אותם לחוגים לחברים לגינת שעשועים.
פאק למה רצית ילדים יא הזויה.... לתקוע להם מסך בוקר צהריים וערב?!
בכל מקרה עזרתי אומץ ופניתי לעזרה, מהמערכת. אותה מערכת שאמרו לי שהמין הנשי שולט שם עם קנוניה לזיין את הגברים....
אני לא אשכח את זה שהגעתי למנהלת של העוסיות בעצת הפסיכולוגית שלי.... ופשוט בכיתי לה שאני לא יודע מה לעשות. שאני במצוקה נוראית. ואני פוחד. אני אובד עצות.
סיפור ארוך קצר... כל החששות שלי התבדו. העוסית. המנהלת. הבנות של הגישור... בערך 4 בנות עברתי....
כולן ראו אותי. כולן שמעו אותי. כולן הכילו אותי ודאגו לזכויותיי המלאות גם שלא היה לי כבר ממש איכפת.
וסוף סוף הרגשתי שמישהו רואה אותי. רואה את הקושי שלי. שמישהו דואג לי.
הן הבטיחו לי ששום רע לא יקרה. והאמנתי להן. ובאמת כך קרה.
אז רק רציתי להגיד מילה טובה לצוות העוסיות שעשו עבודה נפלאה. ואני באמת מעריך אותן נורא. וכמובן אסיר תודה.
וכמובן איך אפשר לכל האימהות מהגן שתמיד שמעו אותי. קיבלו אותי. תמכו בי והבטיחו לי שהן תמיד יעמדו לצידי ושאין לי מה לדאוג. הזמינו אותי עם הילדים לארוחות שישי כי אצלנו לא היה דבר כזה. עזרו לי לארגן ימי הולדת לילדים ופשוט פתחו לי את הדלת לבית שלהן וללב.
ותודה איך לא לגננות... שאני מעריץ שלהן. שהדריכו אותי... שראו את הקושי שלי. שתמיד שאלו לשלומי. שכל כך כל כך תמכו בי.
אז שוב תודה לכן. לכולכן. אני כל כך מעריך אותכם.
כילד שמרד במערכת, עכשיו פתאום המערכת היתה לצידי. לצד הילדים.

