הלב על השולחן

אני לא יודע אם זה בגלל שקצת הגזמתי עם הגראס ביום חמישי בערב, אבל עברה עליי שבת מעורערת..

הרגשתי שאין לי תכלית. שמשהו שם ריק במוח. בלב. חוסר חשק לאנשים. לעצמי. 

מן תחושת ריקנות ענקית הציפה אותי.. 

וכל מה שרציתי זה שתגידי לי שיהיה בסדר. שתלטפי אותי ברכות ותורידי אותי תחתייך. למקום ששנינו יודעים שהוא טבעי לי. לך. 

וכשתסתכלי עליי מלמעלה את תסבירי לי שהיעוד שלי זה להיות שלך ושל הרצונות שלך. שרק ככה אני אוכל להגשים את עצמי. 

ואת תסתכלי לי עמוק בעיניים, לא תתני לי לברוח מזה ותגידי לי שיהיה בסדר כי כל מה שאני צריך זה פשוט רק להתמסר לדילדו שלך.. להתמסר אלייך.. לשליטה שלך.. שאת יודעת מה טוב לי. מה טוב לשנינו. שאת רוצה להיות גאה בי  ושכל מה שאני צריך זה לסמוך עלייך כאשר את מובילה.

ואני אסמוך עלייך. ברור. והכל יחזור אליי, התחושה שאני יכול. שאני מועיל. שאני יכול לטרוף את העולם. שאני חזק. 

ואני אתמסר אלייך... לדילדו שלך... לרצונות שלך. לשיגעונות שלך. אני אתן לך הכל. אני אראה לך שאני מסוגל וזה יעשה אותך מאושרת. 

ואז פשוט נעוף על החיים. ביחד.