מאז שהוא קטן הבן 7 שלי יותר מחובר ל"דברים" של בנות מאשר של בנים. לא ממש יחסיתי לזה חשיבות כי חשבתי שהורוד והחדי קרן זה בגלל אחותו הגדולה שתמיד אהבה גם לשים לו לק, לאפר אותו וזה...
הוא גדל ובגן תמיד הוא היה מחובר הרבה יותר לבנות. הייתה לו חברה שהם היו לובשים שמלות ורוקדים. האמת זה כבר היה לי מוזר וקצת נכנסתי לתסביך....
מצד שני, מי אני שאני אגיד לו משהו על זה. עם כל הכבוד לזה שאני אבא שלו. שילך עם מה שמרגיש לו נכון.
זה קצת הזכיר לי את התסביך שהיה לי כשהייתי צעיר בגלל שאני אוהב שמזיינים אותי בפה עם דילדו, ניסיתי להבין אם זה אומר שאני הומו או לא.
בכל מקרה, גם עכשיו בכיתה א' הוא מחובר יותר לבנות. בקושי מסתובב עם הבנים. האמהות שולחות לי ציורים שעשו לו והוא שולח להם בחזרה. חמודים. וכל האמהות עפות עליו.
ואז אתמול איזה מישהו מהכיתה שלו רצה לבוא אלינו ופתאום בא אלינו בן הביתה... ו..... אמאל'ה....
פאק, כאילו בנים הם מממש בבונים. אני כבר התרגלתי שהוא יושב עם החברות שלו, עושים יצירה... מדברים... מנומסים. הכל בצי'ל ורגוע...
ועכשיו נכנס לי איזה קוף ועוד יש לו בקשות ודרישות לבבון הקטן הזה.
בקיצור, שישאר עם הבנות עדיף. יותר אהבתי את ההשפעה שלהן עליו.