הלב על השולחן

אני מנסה לנתח את היחסים שלי עם הסקס הונילי כי זה מוזר לי. 

אני לא ממש חרמן על סקס ונילי. אין לי פנטזיות שקשורות אליו. והמיניות שלי לא בנויה עליו. 

גם שזה קורה אני מרגיש שאני ממצא את זה מאוד מהר. וזה לא בגלל התזה של המשורר הישראלי הנודע אייל גולן שקבע

"כמה פעמים אפשר לאכול גלידה.. מידי פעם צריך לגוון עם שניצל.. " או משהו כזה...

טוב אולי קצת ובסקס עצמו אני סבבה... אבל זה לא מתקרב לריגוש שאני רק עומד על הברכיים ומסתכל על השולטת מלמטה. ככה פשוט. 

זה כזה.. טוב הגענו עד הלום. מה אני אאכזב? אני פתאום אגיד לא מתאים כמו איזה כוסית.

אז אתה בודק כן? וגם יש לי את הקטע הזה שאני אומר יאללה לפחות נראה אם יש מצב, נעשה לה לרימינג... 

אבל בסוף, אם אני לא אגיש את השליטה (בי) את ההשפלה. את הכניעה.  זה לא אותו דבר , זאת לא אותה תחושה של חדי קרן ולבבות.