סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב על השולחן

בין נורווגיה ואיסלנד הקרות עד מרוקו וגינאה החמות ומה שבינהן ביקרתי. בין ארה"ב, דרום אמריקה ואירופה התבגרתי להיות מי שאני כיום. הכרתי אנשים. אספתי חוויות ונחשפתי לתרבויות. היו אהבות והיו גם אכזבות. היו עליות והיו מורדות. אחחחחח החיים זה ממש כמו רכבת הרים. אז הנה מגוון סיפורים ומחשבות מהחיים.
לפני 6 חודשים. יום שלישי, 26 באוגוסט 2025 בשעה 0:26

מצד אחד טוב לי לבד.  אני גם חושב שאחד הדברים החשובים הוא לדעת להיות לבד. עם עצמך. להיות שלם. ואם פעם ברחתי היום אני מתמודד. 

 

מצד שני, חסר לי האישור.. האישור שאני בסדר.

 

חסרה לי הברכה, שאני יכול לצאת איתה ולטרוף את היום. חסר לי הטקסיות. 

 

חסרה לי ההכוונה, שהייתי בסדר או לא בסדר.  שידייקו אותי בשביל המטרה. 

 

אבל אולי יותר מהכל חסרה לי הסטירה והסגידה. ואז המבט החודר לתוך העיניים, שאני למטה, שמאפס אותי בשנייה. 

 

כי כשאני מגשים את מקומי ויעודי, אני במייטבי. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י