לפני 4 חודשים. יום שני, 13 באוקטובר 2025 בשעה 5:52
כל הכבוד, באמת. אני גאה בך.
אני יודע שזה היה לך כל כך קשה.
בגלל זה תמיד הזכרתי לך, כאילו זה רק אחריות שלי ולא שלך.
אבל איכשהוא תמיד פישלת. תמיד לא הצלחת שזה יקרה. כן כן התסביך הקבוע שכולם אשמים. אני יודע שזה היה קושי אמיתי.
אבל לא ויתרתי, המשכתי להזכיר לך, לטפטף לך. לסדר את הכל כדי שחס וחלילה לא תצטרכי להתאמץ.
וגם שצרחת עליי ואמרת שאת לא רוצה, עדיין לא ויתרתי.
והנה אתמול, אחרי שנה שלמה שזה פשוט לא קורה מסיבה כזו או אחרת, זה כבר לא משנה. הצלחת!
ואני גאה בך מכל הלב. שיחררתי את הכעס.
אז כן, כל הכבוד שסוף סוף בפעם הראשונה אחרי שנה שלמה היית מסוגלת לקחת אחריות ולדאוג שהזום יהיה פתוח לשיעור שחמט של הילד.
הללויה