לפני חודש. יום ראשון, 1 בפברואר 2026 בשעה 1:09
תמיד בפנים הייתי קצת עצוב.
זה משהו שמלווה אותי ואני לא באמת יודע למה
עשיתי שלום עם זה
מן מלנכוליה עדינה כזו שגורמת לי לפקפק בעצמי
לשאול את עצמי איפה אני לא בסדר
גם שאני בסדר
לא בטחון עצמי נמוך, כן אולי קצת ערך עצמי לא ברור.
אף אחד לא יראה את זה
זה רק שנכבים האורות
שהמסיכות יורדות
שאני נשאר עם עצמי.
אבל שאת מורידה אותי למטה
כל זה נעלם
שאת דוחפת עוד קצת
עוד טיפה למטה
שם אני מרגיש מושלם
ושאני רואה שאת נהנית מזה
אז אני גם מרגיש שלם
ושאת רוצה את זה ממני
אני מרגיש ראוי
את לא משפילה אותי
בדיוק הפוך
את נותנת לי משמעות