היא שלחה לי הודעה ושאלה אם אני פנוי לסופש
האמת לא ציפיתי בכלל.
יש לה קטע מעצבן כזה שהיא משתמשת ואז זורקת
וגם תמיד איכשהו אני אשם בזה.
אני חושב שיש לה בעיה של מחויבות אבל היא מתעצבנת שאני אומר לה את זה.
בכל מקרה, בדיוק הייתה אצלי ישיבה. שישי בצהריים.
קצת מנגל, קצת בירה, קצת שאחטות.
היה סהכ מאוד נחמד
והיה בא לי לכתוב לה שאני לא פנוי...
לא כי אני לא רוצה, כי אני פשוט רוצה יותר
אני מודה שלקבל הודעה ממנה מקפיץ לי הדופק.
אני לא שולט בזה.
משהו בי מתכווץ.. מתכנס.. כולי נהייה דרוך.
זה לא רק בפנים. כל הגוף שלי זז.
מה שעובר לי בראש זה כמה היא מדהימה
ויפה
וחזקה
וחכמה
ותמיד יודעת הכל
והנוכחות שלה זה גרררררר
וכמה היא צודקת גם מתי שאני לא מבין את זה
וכוסית... וואהו היא כוסית אש.
וגם שלפעמים אין לי מושג מה היא רוצה - היא עדיין מדהימה.
ידידה שלי שישבה לידי שאלה אותי..
מה יש לך? אני אומר לה שקיבלתי הודעה ממישהי
היא צוחקת ושואלת, מה ככה זה נראה בצד השני??
אמרתי לה זה נראה ככה שאני בעניין
בקיצור, אמרה שאביא משהו לאכול ואגיע אלייה.
אין לה כוח לצאת היא אמרה.
והיא באמת מדהימה. היא נתנה לי להיות להיות מתחתייה על הברכיים מלאאאא זמן
וזה כל כך נעים לי שם.. אני נמס לגמריי שהיא מסתכלת עליי ככה מלמעלה
ואני מקשיב לה
עונה לה
לא כל כך הבנתי למה היא מתעקשת שאני אשתה את היין מצלחת על הריצפה
אבל באמת שלרצות אותה ממלא אותי באושר
בסוף נרדמנו על הספה בסלון מול סרט.
ושם היא אין לה לאן לברוח
והיא נותנת לי לחבק אותה מתחת לשמיכה ומתמסרת אליי.
אני מרגיש שאני חייב לנצל את הרגע הזה לפני שהיא תתעצבן שאני מגזים
נרדמנו. נרדמתי אני לפחות..
היא עברה למיטה שלה לא לפני שהיא סידרה לי כרית וכיסתה אותי.
אה כן, גם ירדתי לה בין לבין
ומה שאני אוהב בזה, שעם כל הכבוד לי...
אני כלום שם.
היא מכוונת, מדייקת.
אני מרגיש שאני מתמסר להכוונה שלה
כל המהות שלי מתכנסת לעונג שלה
וכיף לי, כיף לי לראות אותה נהנית...
כיף לי שאני מרגיש שאני מצליח למלא את ההוראות שלה
זה נותן לי תחושת ביטחון, אני מרגיש שאני ראוי
היא לא משאירה לי חופש, היא מנווטת אותי בדיוק לאיך שהיא אוהבת.
בבוקר, היא הכינה לנו ארוחת בוקר המלכה הזו
אני רק עזרתי
ואחרי זה יצאנו לסיגריה
אני לא מעשן.
אבל אני מרגיש מועיל כל פעם מחדש ברגע שאני יכול להכין לה את הסיגריה איך שהיא אוהבת.
ולהדליק לה אותה
נכנסו הביתה היא שאלה אם אני רוצה מכות...
אני אף פעם לא יודע מה אני אמור לענות שהיא שואלת אותי את זה
אני לא אוהב את המכות, אני אוהב לראות את הכוח שלה
כמה שאני רואה אותה יותר חזקה - אני מרגיש יותר מוגן ובטוח.
אז היא הרביצה. והצליפה. וסטרה. והשפילה.
וזה נגמר בבכי
היא שאלה אם אני מפחד ממנה
אמרתי שלא. אני מתרגש ממנה.
קח טישו היא אומרת. תנקה את עצמך
למה אתה לא מוציא? מה אתה מתבייש
כן אני אומר במבוכה
היא מגישה לי עוד טישו ואומרת תוציא
רומנטי נכון? אני חושב שכן.
היא נוגעת בי.
את מזיע היא אומרת. עומד לך?
היא בודקת.. לא. לא עומד
הספיק לך? או שאתה רוצה עוד?
ועוד פעם אני מסתכל עלייה ולא יודע מה להגיד..
אתה צריך מילת ביטחון? אתה רוצה מילת ביטחון? היא שואלת
אני מסתכל עלייה בעיני עגל ואומר שלא.
טוב.... המילת ביטחון תהייה...
*אני רוצה שתזייני אותי בתחת*
אל תתלהב, היא אומרת.
זה לא יקרה. זו רק המילת הביטחון.
היא נתנה לי שתי הצלפות וקרסתי
תוך שאני שאני מתחנן שתזיין אותי בתחת
אני חרמנית, היא אומרת. ולקחה אותי לחדר שינה לרדת לה שוב
בהתחלה היא עמדה
אחרי זה שכבה.
והיא בחיים לא תוותר על השליטה
גם שהיא תגמור, אני ארגיש את היד שלה על הראש שלי
וכיף לי, אני מרגיש שאנחנו בזה ביחד.
אני מרגיש שאני מחובר אלייה.
בערב היא שלחה אותי הביתה
שהיינו כבר בדלת שאלתי אותה אם היא יכולה לדרוך עליי לפני שאני הולך.
פשוט ידעתי שכנראה לא אראה אותה שוב בקרוב
וזה כאב לי. הידיעה שלא אראה אותה בקרוב.
היא חזרה לספה והתיישבה
קדימה רד, היא אומרת.. כאילו מרצה אותי
ירדתי למטה ברצון רב והראש שלי פגש את השטיח שהרגל שלה עליי.
ואני מרגיש את הרגל שלה לוחצת לי על הפנים .
דורשת ממני להיות יותר למטה. עוד קצת.
ושם הכי טוב בעולם.
מתחת לרגל שלה.