טוב לי במקום של הנשלט.
שלא יהיה ספק, אין לי עניין בלהיות סמרטוט. מה ההבדל ביינו לבין אותו גבר שלא יודע לדחות סיפוקים?
אפשר באמת לבנות על זה מערכת יחסים?
לא רוצה להיות למעלה. נוח לי למטה.
מס' 2 ולא מס' 1.
עוד מאז בכיתה שמשכתי לנ' בקוקיות והיא בתמורה נתנה לי כמה סטירות.
אולי אם פשוט הייתי מבקש זה היה יותר יעיל.. אבל אז לא באמת ידעתי מי אני ולאן כל זה מוביל.
כגבר, זה סה"כ די פשוט.
צריך לשדר חוסן ויציבות.
לשלם את החשבון כולו ולא חצי חצי.
לכבד. לגונן, וגם קצת לפלרטט.
דבקות במשימה והכרת המטרה זה כבר טקטיקה ולא סתם תרגיל. לדעת מתי טיפה ללחוץ ומתי פשוט לוותר או פשוט לא להגיב.
לא להתנהג כמו אגומניאק מגעיל.
הרי זה קצת קריפי ואפילו דיי משפיל.
זה שאלה של תזמון וקצת חוש לנשים...
אבל בתכלס, פשוט אל תהייה עוד גבר אדיוט! שמנסה להרשים בחורה אך ורק בעזרת הקוביות...
ולעניינינו,
תפקידי כנשלט לפעמים לא ממש ברור.
אתה מהלך על גבול שהוא לא תמיד אמין.
מצד אחד להיות הגבר שמוביל ומצד שני להיות "עבד" ל"מלכה" שאתה עדיין כלל לא מכיר.
ואני? אני ממש לא רוצה להיות זה שעליו מוציאים את החסכים של החיים.
אני סתם עוד גבר נשלט מבין רבים
אבל בא לי אהבה כנה ולא בהכרח כמו בסרטים.