סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב על השולחן

בין נורווגיה ואיסלנד הקרות עד מרוקו וגינאה החמות ומה שבינהן ביקרתי. בין ארה"ב, דרום אמריקה ואירופה התבגרתי להיות מי שאני כיום. הכרתי אנשים. אספתי חוויות ונחשפתי לתרבויות. היו אהבות והיו גם אכזבות. היו עליות והיו מורדות. אחחחחח החיים זה ממש כמו רכבת הרים. אז הנה מגוון סיפורים ומחשבות מהחיים.
לפני 10 שנים. יום ראשון, 24 בינואר 2016 בשעה 17:15

 

הרומנטיקה דיי חלפה לנו מהחיים 
שכחנו קצת את הדברים הקטנים
אלו שנותנים לנו להרגיש אנשים חשובים
הנימוס הוא כבר לא בסולם הערכים
הרי בשם "האמת" הכל מותר להגיד
חייבים לתת את הדעת על נושאים חשובים!
אולי זה הפחד שלנו מלצאת אנשים טיפשים?

 

כבר שכחנו איך באמת מרגישים פרפרים
מרוב אופציות התרגלנו להיות אדשים
פעם כתבנו גלויות ומכתבים
היום הכל כבר נעשה בתוכנת מסרים
מעייף כבר לדבר על נושאים מורכבים
למה אי אפשר כבר להיות סתם אנשים פשוטים? 
ומתי בכלל הפכנו להיות כל כך אטומים?

 

אולי מלחמת עולם זה מה שאנחנו צריכים.... 
ההיסטוריה מלמדת שזה מזכיר לנו מעיין באנו ולאן אנחנו הולכים

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י